הָרֵי מִישֶׁהוּ צָרִיךְ הָיָה לִתְפֹּר אֶת כָּל שוּרוּת
הַמַּדִּים הָאֵלֶּה
לָשֶׁבֶת שָׁבוּר אֶל מְכוֹנַת תְּפִירָה שְׁחֹרָה
וְתַחַת הָרַגְלִית הַמִּתְעַגֶּלֶת לְהָרִיץ
שׁוּלִי מִכְנָס גַּס.
הֲרֵי מִישֶׁהוּ צָרִיךְ הָיָה לְהַרְטִיב קְצֵה חוּט
בְּרֹק , לְדַקְקוֹ ,לְהַשְׁחִיל לְקוּף הַמַּחַט
וְלִנְעֹץ שׁוּב וְשׁוּב
כַּאֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ זְמַן
בְּמֶרְחָק לֹא יָדוּעַ, בְּמָקוֹם לֹא יָדוּעַ
נִרְצְחוּ הוֹרָיו , אֶחָיו וְאַחֲיוֹתָיו
שֶׁרֶגַע לִפְנֵי כן
כֻּנּוּ סָפֵק בְּקִנְאָה סָפֵק בְּאִירוֹנְיָה
הַנְּסִיכִים.
תַּחַת אוֹתָם שָּׁמַיִם
בְּאֶלֶף חָדָשׁ
צָפוֹת אֵלַי מִן הָאוֹב
שְׂפָתָיו הַסְּגֻלּוֹת הַחֲתוּמוֹת שֶׁל אֲבִי
שָׁעָה שֶׁהִתְקִין בְּקַפְּדָנוּת בִּלְתִּי מִתְפַּשֶּׁרֶת
אֶת מַכְפֵּלַת חֲצָאִית הֶחָקִי שֶׁלִּי.
גַּם בַּמּוּזֵאוֹנִים שֶׁלָּהֶם
הַמַּסְלוּל, כְּמוֹ בְּסֶרֶט הוֹלִיבוּדִי
מְחֻרְבָּן לַתְּקוּמָה.
"הכח המדמה" , עם עובד 2012
ריקי אהובה קראתי שוב ושוב את השיר בספר השירים שלך, "הכוח המדמה". ועכשיו הוא שוב הכה בי חזק . מה שמזכיר לי שאמא שלי עליה השלום, סרבה לנסוע כל ימיה ברכבות. נשיקות . חיה אסתר
שיר מטלטל ריקי
כמה כאב יש בשיר היפה [איך אפשר לקרוא לזה יפה].
כל טוב
רות
ריקי, תיאור מצמרר וההשוואה בין אז לעכשיו חונקת…
אכן מטלטל, ריקי. מסכימה עם כל מה שנאמר לפניי
בַּסּוֹף עוֹטְפִים אוֹתָנוּ בְּאָרִיג
אוֹתָנוּ בְּלָבָן חוּטִים פִּשְׁתָּן.
בַּסּוֹף מִגַּלְגַּלִים אוֹתָנוּ
בְּעֹנִי בַּד חִנָּם.
בְּחוּט, בְּמַחַט, גַּס תּוֹפְרִים.
תּוֹפְרִים עַפְעַף, תּוֹפְרִים רִיסִים.
בְּאֵת קֵהַה חוֹפְרִים. חוֹפְרִים
מַרְתֵּף, מִשְׁכַּן תָּמִיד.
בַּסּוֹף עוֹטְפִים אוֹתָנוּ בְּאָרִיג
אוֹתָנוּ בְּלָבָן חוּטִים פִּשְׁתָּן.
בַּסּוֹף מִגַּלְגַּלִים אוֹתָנוּ
בְּעֹנִי בַּד חִנָּם.
בְּחוּט, בְּמַחַט, גַּס תּוֹפְרִים.
תּוֹפְרִים עַפְעַף, תּוֹפְרִים רִיסִים.
בְּאֵת קֵהַה חוֹפְרִים. חוֹפְרִים
מַרְתֵּף, מִשְׁכַּן תָּמִיד.
חיה'לה, חנה'לה, רות, נורית, תלמה, שמעון (שלך השיר המצמית הזה ?!) רותי תודה לכולכם על הקריאה והתגובה .
מרגישה היום איום ! במצב של התרגשות יתרה !
ריקי,
התפרים, המכפלת החוט והמחט נתפרו על ידך
בדרך מופלאה.
מצא חן בעיני שהשפתים של אביך סגולות. יש הרגשה של פרט מאוד אמיתי. שבאמת כך היו שפתיו כשתפר את המכפלת.
ייתכן שהשפתיים אפילו היו מכווצות סביב סיכות, כמו האמהות פעם שהחזיקו סיכות בפה?
לא לא אני מדמה שהוא הניח את הסיכות על ידו או בתוך כלי לסיכות.
האחים הנסיכים – גלגולי הטיפוח בשיר הזה, טיפוח ילדי המשפחה, תפירת מכפלת החצאית: מעשה אמהי, שונה מתפירת מדים במתפרות של עבודות כפייה?
מדים ומדים?
הצבא היהודי מיוצג על ידי החצאית?
או שזאת הנערה הישראלית שמיוצגת על ידי החצאית?
רננה תודה גדולה על הקריאה הצמודה
כל מה שכתבת ממש נכון !
בגלל התמונה של אביך שלא עוזבת אותי, אני ממשיכה לחשוב על האב האמהי, ועל כל ההיפוכים שטמונים בתמונה הזאת, הילדה שהיא החיילת, האב שהוא התופר, עם כל האריכיטיפיות של תפירה ונשים.
עוד משהו אחד ודי על תפירתו של האב: כתבת "מתקין" – מתקין את המכפלת. בדרך כלל את המכפלת תפרו ביד, לא במכונה. כי הרי היה צריך ליצור "תך נסתר". זאת תנועה אחרת כל כך מהתנועה האוטומטית של התפירה במכונות בבתי המלאכה הגרמניים.